ששה דברים לעשות בתוך הר הגעש

בהיפוך לכניסתו של חודש אדר, מראש חודש אב מצווים אנו - להפחית בשמחה. על נפילת שני בתי המקדש ומועד פטירתו של אהרון הכהן, "מבקש השלום ורודפהו".

ואני מכיר אנשים שעוד הפחתה בשמחה שלהם וסיר הלחץ זהו, אין. אם אתם או חבריכם נמצאים בלוע של הר הגעש, רושם כאן כמה דברים שאפשר לעשות כדי לאפשר למעט אוויר להיכנס פנימה ולרווח בין המחשבות וגלי הרגשות.

נשימה.

א. יש לנו בוודאי מה לרשום בטור של ה"יש". נתחיל בילדים. בזכרון של הצחוק שהיה פעם המושלם שלהם, ושל המבט שלהם עלינו.

ב. לא מוציאים ממני הודעות כתובות ארוכות ברגעי הרתיחה. לכתוב בפתקים, כן. לשלוח לעצמי, כן.

ג. אקח דף ועט ואחשב כמה ימים נותרו לנו באחריות על ילדינו עד גיל 18 וכשנגיע למספר נחלק אותו בשניים ונחשוב אם זה משהו שאנחנו יכולים לעמוד בו ורוצים לעמוד בו.

ד. על אותו נייר אחשב כמה ימים נותרו בין הגיל שלי היום ובין נניח, המספר 90 שנה. ואנשום. ואחשוב עם עצמי על כמה מתוכם אני מוכן להשקיע בצד המכאיב של החיים.

ה. עוד שאלה לעצמי, היא האם אני יכול באיזשהו מימד להפוך את התלונה העיקרית שלי על ההורה השני - לענין להודות עליו.

ו. משננים: הורים לטובת ילדיהם לא מוותרים על ההסכמות ביניהם. להיפך, הם פועלים בנחישות להרבות בהסכמות. זאת הדרך הבטוחה להשבת החיוך ההוא שהשתזף פעם על פני הילדים ועל פניהם.